אוף! כואב לי הגב 😫מהי תסמונת Sciatica & Piriformis וגם היבטים פסיכו-פיזיים.

בואו נתבונן רגע על אזור האגן. הבסיס שעליו נשען כל פלג גוף העליון.

נתחיל מהפן הפיזי ונעבור לנפשי.

ישנם הרבה סיבות ובעיות שונות לכאבים ובעיות באזור אבל הפעם אתמקד ב-2 עיקריות:

תסמונת פיריפורמיס - הוא מצב שבו שריר הפירפורמיס (הנמצא באזור העכוז) מתכווץ וגורם לכאבי עכוז. שריר הפיריפורמיס יכול גם לגרות את עצב הסיאטיקה הסמוך ולגרום לכאב, קהות ועקצוץ לאורך החלק האחורי של הרגל ולכף הרגל (בדומה לכאב סיאטי).

שריר הפיריפורמיס הוא שריר קטן הממוקם עמוק בישבן (מאחורי שריר ה-gluteus maximus). הגורם ל:

-כאב עמום בעכוז. -כאבים בחלק האחורי של הירך, שוק וכף הרגל. -כאב בעת עלייה במדרגות או בשיפועים. -כאב מוגבר לאחר ישיבה ממושכת.

-טווח תנועה מופחת של מפרק הירך.

תסמונת העצב הסיאטי - הוא העצב הגדול ביותר בגוף האדם והוא נוצר על ידי איחוד של 5 שורשי עצבים מעמוד השדרה התחתון. הוא עובר עמוק בישבן ובמורד הירך עד העקב וסוליית כף הרגל. העצב הסיאטי משמש תפקיד חיוני בחיבור חוט השדרה עם העור ושרירי הירך, הרגל והרגל.

עצב הסיאטיקה עשוי להיות מגורה, דחוס או מודלק ממספר בעיות בגב התחתון וגורם ל"סיאטיקה".

הפן הנפשי -

מבחינת ההסתכלות האנרגטית לפי הצ'אקרות זה אזור הצ'אקרה הראשונה - שממוקמת בבסיס עמוד השדרה ומתחברת לחוליה ה-4 של עצם העצה (אזור רצפת האגן).

צא'קרה זו ( "מולאדהארא" - בסנסקריט או צ'אקרת "הבסיס") קשורה לצורכי הקיום והפעולות הבסיסיים שלנו. הזהות שלנו, יציבות ובטחון.

אזור שקשור לצרכים בסיסיים כמו: אוכל, מים, חמצן, שינה, מחסה, פרנסה, עבודה, כסף, משפחה, רכוש ועוד.

במצבים של חוסר איזון שבו אנו מפחדים, לחוצים, דואגים וחרדים לאדמה שעליה אנו דורכים, אנחנו נכווץ אזור זה מתוך הרגשה של חוסר אמונה. חוסר אמונה וחוסר בטחון שהכל יסתדר לטובה.

במצבים שאנו מרגישים מסופקים, יציבים ובטוחים אנו נוטים לדאוג פחות.

כאשר אנו מתוחים ומכווצים באזור האגן, זה מצביע על כך שאנו עסוקים יתר על המידה בצרכים חומריים וקיומיים וכתוצאה מכך נתקשה לתת ולקחת באופן חופשי. אנחנו עלולים לנסות לרכוש ולצבור דברים. ולהפך, כאשר אזור זה גמיש ומלא חיים, הוא משקף צורת קיום פתוחה, מעניקה וזורמת בחופשיות.

**טיפ קטן והצהרה חיובית להרגשה טובה: "אני מוגן בטוח ושלם, הכל בדיוק כפי שאמור להיות".

הכל מתחיל מגיל קטן כשהורינו לימדו אותנו לשלוט בצרכים (אולי באופן נוקשה מדי ולא רגיש).

באופן אידיאלי אין צורך לאמץ את כל הגוף כדי לרוקן את המעיים אלא רק להבחין בין אזורי השרירים השונים המקיפים את פי הטבעת. רובנו לומדים להשתמש במאמץ יתר בכל השרירים השונים באזור האגן (כמו גב תחתון וירכיים) וכתוצאה מכך שרירים אלה עשויים להידבק יחד ולחסום את היכולת שלנו לנוע בחופשיות. נוצר שיריון שאף עלול לחסום תחושת עונג שמקורה באגן. ולכן כתוצאה מהידוק מוגזם באגן, נשימה עצורה וחסימה רגשית נוצרה תחושה של אי נוחות לשחרר ולרוקן (לא רק צרכים גופניים).

פיתחנו הרגל לא מודע סביב נושא ההתרוקנות, כיווץ הבטן, הרגשות, המיניות ואברי המין. אנחנו אוחזים ולא מרפים ברגשות, ביצירות ובזרימת החיים העוברת ללא הרף בגוף ובנפש שלנו בצורת אנרגיה, רגשות ומחשבות.

אנשים רבים מתקשים להביע את עצמם באורח יוצר, ספונטני וגמיש. אנחנו מחפשים שליטה על המעמד וההרגלים שלנו בניסיון ליצור בטחון "נוח" שבה נתפקד. הקושי לעזוב, לשחרר, לוותר ולהתעלות מעל לרמת החומריות הבסיסית ודאגות הקיום.

בתרבות שלנו חונכו שלא לחוש ברגשותינו ואם כן לחוש אז לא לבטא. אנו לומדים שהרגשות שלנו פרועים, מרדנים ולגמרי לא צפויים. אנו מעודדים את ההיגיון והשמירה על "ראש צלול" כדי שלא נהרוס דברים ע"י רגשות ותשוקות. כתוצאה מכך אנו מתכחשים לרגשותינו, כולאים אותם בתוכנו ומגבילים את התבטאותנו. רבים מכללי החברה, ובמיוחד כללי ה: אל תעשה את זה! אל תאמר זאת! אל תרגיש את זה! כל זה יוצר מחסום בתוכנו ויוצר קונפליקטים רבים. בין מי שאנחנו לבין מי שאנו אמורים להיות.

אנחנו משכנעים את עצמנו שפעולות ורגשות מסוימות טובות, נכונות, חיוביות או רעות, אסורות ושליליות. חוויה זו נכלאת בתוך גופנו ויוצרת חסימה, כיווץ אנרגטי ופיזי ועלולה להוביל לסוגים שונים של בעיות, כאבים ומחלות. אנו צוברים מיניות עצורה, אסרטיביות וכעסים.

מה האגן שלכם מחזיק? מה הוא היה רוצה להגיד??

רוצים למצוא פתרונות לכאבים שלכם?

דברו איתי:)