איך אפשר באמת להירגע ב-Savasana?
*אל תמעיטו בערכה של "אומנות ההרפייה" לכל מי שלא מכיר שאוואסנה תנוחת היוגה המפורסמת, המרגיעה והמנחמת שנקראת גם תנוחת הגופה, היא תנוחה רסטורטיבית (מהמילה בלועזית: restore To) שבה אנחנו שוכבים על הגב ללא תנועה.
תנוחת הגופה זה לא בדיוק מונח שמעלה תמונה ככ מרגיעה נכון? אבל זאת בדיוק הנקודה! להצליח לדמות את המצב שבו אנחנו נמצאים למעין הרגשה כזאת- להצליח להיות ככ בדממה עם מה שקורה אצלנו בפנים. לא רק שגופה באופן פיזי אינה זזה אלא גם באופן מנטלי לא זזה. אינה עירנית ואינה חושבת על הדברים שיש לה לעשות, אינה ישנה ואינה חולמת. זהו זמן שבו שרירי הגוף והעצמות מרפים לגמריי, מע' העצבים מפנימה את התרגול שכרגע עשינו. הזמן שבו המנגנון ההישרדותי והיומיומי שלנו (הילחם-ברח) זז הצידה ובמקומו נכנס לפעולה המנגנון ההרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. לפעמים זה קל למצוא רגיעה, אבל לפעמים המחשבות מעסיקות אותנו וזה לא תמיד ככ פשוט להירגע ולשחרר באמת (לא בצחוק מתארים את התנוחה כתנוחה המאתגרת ביותר ביוגה משום שרובנו לא יודעים איך באמת מרפים, רובנו התרגלנו להחזיק, להיות בשליטה). חלקנו מוצאים את עצמנו בהתחלה בוהים בתקרה והראש מתחיל לעבוד על האי מיילים מהעבודה, תוכניות לארוחת ערב או ענייני הילדים שמנתקים אותנו ממה שקורה כאן ועכשיו) , אבל אל יאוש! התנוחה הזאת היא באמת מתנה מרעננת לכל אחד ואחת והיא יכולה להיות נקודת פתיחה מעולה למדיטציה. יתר על כן, היא מאפשרת לנו לסיים את השיעור בתחושה של אושר עילאי, כמו מרחפים על ענן. אז בואו נלמד להיעזר בתנוחה זו ובכלל במיינד שלנו ככלי שנוכל לכוון אותו לטובתנו (במקום שהוא יקח פיקוד עלינו). מה עושים? איך עושים?
קודם כל סיפור אישי – כשהתחלתי לתרגל יוגה לפני יותר מ-15 שנים, אני לא זוכר שהיו לי קשיים מיוחדים בהרפיה עצמה, אבל אני תמיד זוכר שהייתי מרגיש הרבה יותר רענן לאחר מכן. יתר על כן, אני זוכר שהייתי מגיע לתובנות ככ עמוקות ובהירות לגבי חיי. הייתי מקבל מסרים, תשובות ופתרונות לכל מיני בעיות, שאלות או עניינים שליוו אותי. אני מאחל גם לך להרגיש כך
בואו נתחיל:
1.להיות בכוונה - בכניסה לתנוחה אתה יכול להסב את תשומת ליבך לסיבה שבגללה הגעת לתרגול, מה היו הכוונות ששמת לך בתחילת התירגול? מה רצית להשיג? איך רצית להרגיש? (כשמדברים על יצירת כוונה - איזו איכות או מעלה היית רוצה לטפח בתוכך או מה חשקי ליבך או נשמתך מבקשים לזמן לחייך ברגע זה? יותר בריאות, אושר, שפע, אהבה, חמלה, רכות, שלווה וכו'...) *במידה ושוב המחשבות מתחילות להציף אותך ולנדוד לדברים ומקומות שהם לא קשורים לכאן ועכשיו, פשוט תשים לב לזה, אל תשפוט או תבקר את עצמך (בלי טוב או רע, בלי נעים או לא נעים). אתה יכול פשוט להגיד לעצמך בעדינות את צמד המילים: "לא כרגע או לא עכשיו" ותחזור למה שליבך מייחל.
2. לשחרר את התירגול – לשחרר את הכל, כל מה שהיה, כל מה שלא היה או קרה. הכל הסתיים, התרגול הסתיים ויש לך את הרגע הזה בלבד, פשוט לעזוב הכל. *אם אתה מרגיש צורך לזוז, תנסה בסבלנות להישאר ללא תנועה עד שזה יהפוך להיות הרגל יותר קל ובהדרגתיות תשים לב איך הדממה מושכת אותך פנימה.
3.לוודא שנוח לך פיזית – תעשה כל מה שצריך כדי להרגיש בנוח, אם יש עוד איזו מתיחה או תנועה שגופך זקוק לו תעשה זאת לפני שאתה מרפה לגמריי.
כלי עזר מומלץ להרפייה זה כרית לעיניים-להרפיית האישונים או הנחת מגבת קטנה או בד מעל לעיניים. אם זה חורף או אם אתה מרגיש שקצת קריר וחשוף בעור תכסה את עצמך בשמיכה או תביא איתך לונגי או כיסוי עדין (לאחר תירגול טמפ' הגוף יורדת כאשר הגוף לא בתנועה וזה חשוב לשמור על חום הגוף וכדי שלא תרגיש שהאוויר הקר מפריע לך). אם יש לך שיער ארוך, קוקו או קליפס בשיערך אפשר להוריד אותו. תניח כרית או שמיכה מקופלת מתחת לראשך לתמיכה אם צריך – הרבה פעמים זה עוזר למנח יותר ישר של הצוואר. בנוסף אפשר להניח הגבהה או בולסטר מתחת לברכיים כדי להפחית את ההקשתה הטבעית שיש בגב התחתון. *חשוב גם להרפות את כפות הרגליים לצדדים וכפות ידיים פתוחות כלפי מעלה (יש הרבה קצות עצבים בקצות האצבעות וכאשר כפות הידיים פונות כלפי מעלה הם לא מפעילות תחושות, מה שמאפשר להישאר יותר נינוחים ופתוחים).
4.כינוס החושים פנימה – קח כמה רגעים להקשיב ולהיות מודע לצלילים השונים שמסביבך. הצלילים הרחוקים ביותר עד שתקשיב לצלילים הקרובים ביותר ואז תקשיב לצליל נשימתך. ברגע שנעשה זאת, סביר להניח שנוכל לכנס את החושים פנימה ולהצליח להרפות ושוב אם המחשבות עולות, רק תשים לב ותחזור לנשימה.
5.תרפה את כל הגוף – תרגיש את גופך על המזרון, תרגיש את עצמותיך כבדות ואת כל הגוף רפוי. אתה יכול לעבור אזור אזור ושריר שריר בגופך ולהרפות אותם.
תרגיש את כל קבוצות השרירים שנוגעים ברצפה. עם כל נשיפה תדמיין ותרגיש איך כל אזור כזה נעשה יותר ויותר כבד ורפוי. כאשר המיינד שלנו מתרכז באברים השונים ובהרפייתם המיינד מתפקס פנימה וזה מעצים את ההרפייה. בנוסף אתה יכול לדמיין גל של אהבה טהורה שוטפת אותך מכף רגל ועד ראש. הגל הזה גדל וגדל ומתעצם וממלא את כל כולך. דמיין איך חייך היו נראים אם כל מחשבותיך ופעולותיך היו מגיעים ממקום של אהבה טהורה. *שאווסאנה וסריקת האברים השונים בגוף והרפייתם זה תרגול שנעשה בהדרגה וחזרתיות, מומלץ לעשותו כל יום למשך כמה דק' מה שעוזר לנו לשחרר סטרס ולשפר את מצבנו הפיזי והנפשי. ברגע שאנחנו כל הזמן בסטרס השרירים בכוננות ודריכות מתמדת אז הרבה יותר קשה לנו להרפות (אנו כבר לא בקשר עם היכולות הטבעיות והחשובות של הגוף להרפות).
לסיכום: אנחנו רגילים להפעיל את השרירים ואת המוח להשיג מטרות אך בתנוחת הגופה זוהי מיומנות נרכשת זה מאתגר לשחרר את הרעיון שכל דבר חשוב שאנחנו רוצים שיקרה לנו הוא יכול לקרות רק כאשר אנחנו בתנועה פעולה ומאמץ. חלק עמוק יותר בתוכך פשוט מחכה לרגעים הקסומים האלה שכאשר אתה מאוד נינוח ורגוע, על מנת לגלות את האמת החבויה בפנים. תחושת חיבור, בהירות, ידיעה פנימית, אהבה, הנאה ועוד טעימות ממה שיש לשאווסנה להציע לך.